ה- BIG 5 של תחום החשבות וניהול הכספים במיקור חוץ (Outsourcing)

עומר קליר

עומר קליר

רואה חשבון

כחלק מהתפתחות ה-Startup Nation, חל שינוי גם בעולם רואי החשבון ונולדה לה נישה חדשה שנקראת – חשבות וניהול כספים במיקור חוץ (Outsourcing). לאורך השנים ועד היום, משרדי רואי החשבון סיפקו שירותים פיננסים לעסקים מסורתיים החל מעצמאים, חברות, עמותות ועוד, אך בעקבות הגידול בחברות סטרטאפ ובחברות הייטק עלה הביקוש למתן שירותים המתמחים בעולם הזה.

6 המשרדים המובלים שהשכילו לזהות את המגמה ונכנסו לתחום זה בתחילת דרכו הינם –

Guberman Group, Brooks-Keret, Nextage, ERB, MADE Finance and Schindler CFO

בשנים האחרונות ניתן לראות עוד משרדים עושים את המעבר לתעשייה הזו.

חלק מהמשרדים הנ"ל החלו דרכם כמשרדי רואי חשבון לכל דבר ועניין ובעקבות התפתחות ה-Startup Nation הסבו את פעילותם או חלק מפעילתם למסגרת של חברות למתן שירותים פיננסים בתחום זה. מיותר לציין כי שירותי ביקורת יכולים להינתן רק ע"י משרד רו"ח שכל שותפיו רואי חשבון או ע"י רואה חשבון יחיד. מאחר ושירותי ביקורת הם לא אחד מהשירותים הפיננסים שמספקות אותן חברות מיקור חוץ (אולי חלק קטן, שאריות מהעבר), אין מניעה להתאגד כחברה שעוזר גם במיתוגה.

 

על איזה שירותים אנחנו מדברים ומה כל כך שונה?  

חברות סטארטאפ הן חברות שיש להן היתכנות לסקייל מהיר. לאו דווקא טכנולוגי. מהסיבה הזו החברות הנ״ל צריכות מעטפת שלמה של שירותים On Demand כגון עו״ד, סוכני ביטוח, בנקים מלווים, נאמנים, רואי חשבון, יועצים, אנג׳לים VC's ועוד. ברוב המוחלט של המקרים התעשייה הזו מכוונת לשוק הגלובלי ולכן, גם בפן החשבונאי/פיננסי ישנן השלכות על צורת השירותים הפיננסים-חשבונאים שאותן חברות נדרשות לקבל. בזמן שהחברות והעסקים המסורתיים דורשים בעיקר שירותי הנהלת חשבונות, חשבות שכר, דוחות שנתיים, ביקורת וייעוץ עסקי סביר, אותם סטרטאפים דורשים את אותם שירותים עם אורנטצייה ייחודית לעולמם,  הכוללים-

  • הנהלת חשבונות up-to-date מידי שבוע/חודש.

  • עמידה בתקנים בינלאומיים כגון USGAAP ו-IFRS.

  • ניהול חשבונות רב מטבעי.

  • אנגלית כשפה ראשונה. 

 

בנוסף לשירותים ה"סטנדרטים" ישנם מגוון נוסף של שירותים כגון:

  • שירותי אדמיניסטרציה.

  • חשבות וניהול כספים – Controllership and CFO

  • שירותי גיוס והשמה.

  • תוכניות תמריצים ותגמול עובדים.

  • חיבור למשקיעים, אנג'לים וVC's ועוד.

  • ניהול תזרים מזומנים- Cash Managment.

  • הכירות עם עבודה מול ה- BIG 5.

  • חיבור וניסיון עבודה מול משרדי עו״ד, בנקים ונאמנויות המתמחים בהייטק.

  • שירותי FP&A – financial planning and analysis

  • טיפול במכשירים הוניים נפוצים כגון אופציות, Warrants, הלוואות המירות, SAFE ועוד.

  • הכירות ועבודה עם מערכות Back Office, מערכות אינטגרציה ותוכנות נוספות..

  • עבודה שוטפת מול צדדים קשורים בחו״ל.

  • שיתופי פעולה עם נותני שירותים במדינות זרות.

 

LOOK AND FEEL כחלק מהמשחק. 

כמובן שכדי לתת את כל השירותים הנ"ל נדרשת הבנה ומיומנות מקצועית גבוהה אבל הנראות של העסק הינה מרכיב חשוב במכלול.

ה-LOOK AND FEEL  שהעסק צריך לשדר משחק תפקיד חשוב. הנראות הזו שצריך לשדר יכולה להתבטא באתר משוכלל הכולל ורסיה באנגלית ושפות נוספות, פרוטפוליו לקוחות, שיתופי פעולה וממשיך בהגדרות הפנימיות במשרד שזהות לחברות ההייטק כגון VP-FINANCE, TEAM-LEADER, BIZ-DEV  ועוד. אין משרד מאלו שצוינו שאין להם מספר אנשי BIZ-DEV שעסוקים בפיתוח העסקי של החברה (על התפקיד החדש שנכנס בעוצמה למשרדי רואי החשבון נרחיב בפוסט אחר).

 

סינרגיה מול ה-BIG 5

אחד מהפרמטרים החשובים בכניסה לעולם הזה הוא עבודה משותפת עם משרדי ה-BIG 5 המקוריים –
EY, PWC, KPMG, DELOITE, BDO. כל הסטארטאפים יודעים שבשלב כזה או אחר, אם זה לצורך גיוס הון, אקזיט או IPO הם יצטרכו את הליווי, הקשרים והחתימה של אחד המשרדים הנ"ל. מן הסתם שכ"ט עבור שירותי ביקורת בד"כ גבוה מאוד במשרדים אלו אבל גם שם הבינו שלסטארטאפים בתחילת הדרך לפחות אין יותר מידי מזומנים ולכן יש לא מעט תוכניות מותאמות לתעשייה זו מתוך ציפייה שהחברה תגדל לחברה בינלאומית ובהמשך הדרך יתווספו שירותים נוספים כגון TP, DD  ואף תגמולים נוספים במקרי אקזיט, IPO ועוד. העבודה מול ה-BIG 5 תעשה בד"כ בצורה שבה הם ישמשו כמבקרים חיצוניים, לכן חשוב מאוד להבין את שיטות העבודה של המשרדים כדי תיהיה סינרגיה בין 2 הצדדים. חשוב להבין שלא מעט "לידים" מגיעים מאותם משרדי BIG 5 ולכן חשוב לשמור על יחסים טובים ולדעת את מקומך. כלומר, גם אם יזם ירצה שאותה חברת OUTSOURCING תבצע את הביקורת בסכום נמוך ממה שה-BIG 5 הציעו, צריך לקחת בחשבון איך זה יתפס ואת ההשלכות על היחסים בין הצדדים.

הקמת מחלקת כספים

מה שעוד שונה בעולם הזה מלבד ההיבט החשבונאי היא צורת גיוס העובדים. בחברות/עסקים מסורתיים זה עובד בצורה שבה ככל שהעסק גדל  הבעלים מתחיל להעסיק מנהלת חשבונות, בהמשך אולי רו״ח בתפקיד חשב ובעתיד אולי יגייס גם סמנכ"ל כספים.

בסטארטאפים וחברות הייטק קטנות זה עובד אחרת. הפוך! בחלק גדול מהחברות הנ"ל מגייסים CFO יישר בתחילת הדרך ועם הזמן והצורך הוא בונה תחתיו את מחלקת הכספים. בנוסף חלק לא קטן מתפקידיו של ה-CFO הם בפן התפעולי והוא אף משמש כחלק מהשדרה הניהולית.

איפה רואי החשבון

למרות כל האמור, לא מעט מתמחים/רואי חשבון לא מכירים את העולם הזה וחבל! עבודה במשרדים הנ״ל מספקת המון ידע בעולם החשבות, הביקורת והנהלת החשבונות כבר מההתחלה בשונה ממשרדים אחרים! החשיפה לשיטות עבודה בעולם ההייטק ובפרט לתפקידו של החשב/מנהל כספים מעניקים יתרון משמעותי לאותם רואי חשבון במשרדים אלו. בנוסף לא מעט רואי חשבון במשרדים אחרים לא מכירים את הנישה הזו שיכולה להוות את השלב הבא בקריירה, לאחר סיום ההתמחות ב-BIG 5 או משרדים אחרים, הכולל גם שדרוג בשכר וחשיפה לעבודת החשבות וניהול הכספים בעולם ההייטק.

 

מה צופן העתיד?

עם הזמן שחולף והבאזז המתעצם סביב תעשיית הייטק נראה כי עוד שחקנים עושים מאמצים להכנס לשוק שהפך להיות מאוד מבוקש בקרב רואי החשבון.

מעבר למשרדים קטנים והבינונים גם ה-BIG 5 המקוריים מתחילים ללטוש עיניים לנישה המתפתחת הזו. בחו"ל כבר לא מעט BIG 4 (נהוג לומר) מעניקים במחלקות/חברות נפרדות את שירותי ה- Outsourcing ובארץ כרגע רק פירמת BDO פועלת בתחום. אז אין ספק שאם זה יקרה זה יהיה שינוי משמעותי בשוק מכל הבחינות.

 הימור שלי – בעתיד נראה "אקזיט" של אחד ממשרדי ה-Outsourcing אשר נרכש ע"י אחד מה- BIG 5.

אהבתם את המאמר? שתפו עם חברים 🙂

שתפו בפייסבוק
שתפו בלינקדאין
שלחו במייל
שלחו בוואטסאפ

כל הזכויות שמורות ל-FinBiz Academy ©