איך הפחד שלי הפך לעסק שלי?!

עומר קליר

עומר קליר

רואה חשבון

Share on facebook
Share on email
Share on whatsapp
Share on linkedin

אם הייתם שואלים את חבריי מהלימודים האם זה הגיוני שהיום אני עומד ומרצה מול כיתה שלמה כנראה שהיו אומרים לכם שאתם הוזים. גם היום לאחר שהעברתי הרצאות למעל 700 אנשים אני עדיין לפעמים צובט את עצמי ושואל איך זה קרה! יתכן שלחלקכם זה יראה לכאורה כהגזמה אבל למי שהיה ״פחד במה״ כמוני כנראה שיודע על מה אני מדבר. הקול הרועד, הפנים מאדימות, חום בגוף (במיוחד בפנים), לחץ ועוד. כל זה ואני אפילו לא מדבר על לעמוד מול כיתה אלא על לשאול שאלה בכיתה, או להשתתף בדיון בשיעור אז תחשבו כמה רחוק הייתי מבאמת לעמוד מול כיתה. 

תמיד קינאתי באלה שיכלו לעשות זאת בלי בעיה ותמיד חשבתי שאם לא נולדת עם זה אז כנראה שלעולם לא יהיה לך את זה! וזה לא נכון!
אז כן, יש את אלה, חיות הבמה, שתזרוק אותם בכל מקום, בכל פורום והם פורחים, זורחים, עם כריזמה ויכולות אלתור ולמרות זאת, זה לא אומר שאי אפשר ללמוד את זה או לפחות חלק מזה.

אז חלק מהמחשבות שתמיד רצו הן – אוקי, אז אני לא יודע לדבר מול קהל – so what, אני אצליח גם בלי זה ואתמודד אם יהיה צורך, אבל היום בהסתכלות לאחור אני שם לב שהעניין הזה פגש אותי בכל מקום החל מהתיכון המשיך לצבא, לימודים ולאחר מכן גם בהתמחות.

תקופת ההתמחות

טרם תחילת ההתמחות, כל המתמחים החדשים עוברים קורס ג׳וניורים שאמור לתת להם אוריינטציה, איך הפירמה עובדת מהן שיטות העבודה וכד. מי שהעביר ת׳קורס היו מתמחים עם ותק של שנה ומעלה כלומר Semi Seniors, Seniors ו-Managers. אני זוכר את הרגע הזה שהסתכלתי עליהם ואמרתי ״ואוו, איך הם עושים את זה כבר אחרי שנה״ די קינאתי. זה הרגיש לי כמו בצבא, כשמישהו רק מחזור מעליך נראה כביכול הרבה יותר מזה.

אחד הדברים הנוספים שאני זוכר במיוחד הוא שבמהלך תקופת ההתמחות תמיד היתה דרישה להצטרף למחלקת ההדרכה של הפירמה. בתוך תוכי תמיד רציתי לקחת חלק בעיקר כדי להוכיח לעצמי שאני יכול ומסוגל וגם כדי באמת לייחס לעצמי את ה- skill הזה. בפרקטיקה כמו שאתם בטח יודעים, עבודה אף פעם לא היתה חסרה ולשלב גם פעילות הדרכה היה נראה בזמנו לא קל במיוחד בטח ובטח כזה לא בא לך בקלות. בסופו של דבר החלטתי לוותר לעצמי בתירוץ שאין לי זמן.


כמה שנים קדימה

בשלב מאוחר יותר כאשר התחלתי לבנות את הקורס הראשון שלי חשבתי שאולי מישהו אחר יעביר אותו שכן מה לי ולעמוד מול כיתה. אפילו הצעתי את זה לבוס הקודם שלי, שאולי הוא יעשה זאת. בגדול, בזמנו הם לא חשבו שיש היתכנות לקורס ולכן לא התלהבו מהרעיון אבל אני ידעתי את מה שהם לא – אני הכרתי את זה על בשרי!

מה שגרם בסופו של דבר לעשות זאת בעצמי הוא שבצורה הכי כנה חשבתי שמישהו אחר לא יבין את המיינדסט שלי, לא יעביר את זה כמו שאני חושב, את מה שעברתי על הבשר שלי, ולכן בסופו של דבר לא ראיתי אפשרות אחרת מלבד שאני אעביר זאת.

נשמע פשוט אבל חששתי מאוד, רעדו לי הביצים – מה יקרה אם יתקילו אותי ולא אדע לענות, מה יקרה אם אטעה, אם ינסו להוכיח אותי, מה יקרה אם לא אצליח להשתלט על הכיתה ועוד שלא לדבר אם הקורס לא יענה על הציפיות ועוד המון אבל המון שאלות…
בסופו של דבר החלטתי להתסכל על זה בצורה של אתגר ולנסות להתמודד איתו. התגמול הכספי היה בונוס, באמת (עם יד על הלב) העיקר שאצליח להעביר את המסר ושהמשתתפים יהיו מרוצים.


אז מה עזר לי??
המון, מלא, ערימה של סימולציות! אחרי שלמדתי את ההרצאה בעל פה התחלתי לבצע סימולציות ואין חבר שפסחתי עליו. אצלי בבית, אצלם בבית, אצל קולגות בחדר ישיבות ב-EY, איפה לא? היו כמה חברים שראו זאת כמה וכמה פעמים ואפילו נרדמו לי מול פנים תוך כדי😂 אבל אני בשלי!
בנוסף קראתי המון מאמרים, טיפים, הקשבתי לפודקאסטים והדרכות איך להגיש, איך להתמודד בכל מיני סיטואציות ועוד לא מעט כלים פרקטים שעזרו לי.

אז היום, אחרי כל ההרצאות שהעברתי ובניית מס׳ קורסים גיליתי על עצמי, להפתעתי, שאני מת על זה! אוהב לדבר, לחדש, ללמד, לספר את הסיפור שלי, להכיר אנשים חדשים ועוד..

ביבי, אנטוני רובינס או אלון אולמן כנראה לא אהיה אבל הצלחתי להתמודד עם הפחד שלי ולכבוש את האתגר!!

אהבתם את המאמר? שתפו עם חברים 🙂

Share on facebook
Share on linkedin
Share on email
Share on whatsapp

כל הזכויות שמורות ל-FinBiz Academy ©

עוד לא נרשמת לניוזלטר שלנו?

מידי כמה ימים אנו שולחים ניוזלטר עם המון תוכן, מדריכים שונים, ומידע נוסף על הקורסים שלנו.
הפרגונים הם מעולים כמו זה –

 "אחלה מייל עומר! חזק ואמץ על היוזמה! :)"
ויקטור, רו"ח