הקשר בין עצמאים ומיסוי יחיד לחברות Marketplace

עומר קליר

עומר קליר

רואה חשבון

כתוצאה מהגלובליזציה והכלכלה המשותפת נוצרו לא מעט שווקים אינטרנטים. שווקים אלה נקראים מרקטפלייס (Marketplace). מרקטפלייס היא פלטפורמת מסחר אלקטרוני המאפשרת לאנשים כמו גם לעסקים להציע את מוצריהם או שירותיהם למכירה ולמנף את עסקיהם ע"י המשאבים והשירותים שניתנים על ידה כגון חיפוש באינטרנט, הצגת מידע על מוצרים, קנייה, תשלום, ניהול הזמנות וכו'​

במילים פשוטות חברות מרקטפלייס או בשמן הנוסף חברות פלטפורמה הן מיזם המקשר בין מוכר (ספק) לקונה (לקוח) של מוצר או שירות מסויים. החברות הבולטות בתחום זה הן-

  •  AIRBNB בתחום המלונאות.
  • EBAY & AMAZON בתחום הקמעונאות.
  • BOOKING בתחום הזמנת מלונות.
  •  ETSY בתחום הקראפט ועוד. 

הישראליות הבולטות הן – 

  •  GETT בתחום המוניות.
  • FIVERR בתחום הפרילאנסרים.
  •  HONEYBOOK בתחום החתונות.
  •  ZEEK בתחום הזיכויים.
  • FUNZING בתחום פעיליות הפנאי וההרצאות.
  • PAYONEER בתחום התשלומים ועוד.

המרקטפלייס נחלקים לb2b, b2c, c2c, p2p, כאשר p2p לרוב נהוג לשייך למרקטפלייס בתחום העברות כספים שבהם החברה כמעט לא מעורבת והעסקאות נסגרות בין המשתמשים.

המודל עסקי

המרקטפלייס בנוי לרוב כמערכת טכנולוגית המוצגת כאפליקציה או אתר אינטרנטי אשר מלווה באסטרטגיית שיווק, תוכן, קהילה וכלים חדשניים נוספים כדי לחזק את מעמדו כזירת המסחר המספק חווית משתמש חדשנית נוחה ואיכותית.

המודל העסקי הבסיסי הוא לקשר בין ספק ללקוח תמורת עמלה ממחיר העסקה. לרוב העמלה תילקח רק מצד הספק אך יש מקרים בהם העמלה תילקח משני הצדדים. העמלות לרוב נעות בין 15% ל20% וגדלות ככל שהמרקטפלייס חזק ודומיננטי כמו BOOKING אך קיימים גם מודלים אחרים כגון עמלת FIX PRICE כמו ב-GETT ועוד.

במילים פשוטות,

המרקטפלייס משמש כמתווך בעסקה ובעצם הכנסותיו נובעות מהעמלות שהוא גובה פר עסקה. יתרון נוסף למודל זה הוא בכך שהמרקטפלייס גובה את הכסף מלקוחות הקצה ובעצם משמש כמסלקה לגביית כספים והעברתם לספק בניכוי העמלה ובכך חוסך לספקים התעסקות עם חברת אשראי וגבייה מלקוחות.

בחלק גדול מהמקרים חברות אלה דוחקות לצד את הסוכנים/מתווכים הישנים (כגון סוכן נסיעות שאט אט נעלם מעולמנו) ע"י טכנולוגיות חכמות ומתן חווית משתמש חדשה. במקרים אחרים המרקטפלייס מצליח לייצר היצע חדש בתחום מסויים כגון AIRBNB בתחום המלונאות אשר מערער את השוק הקיים. למצב זה קוראים DISRUPTION. מצבים אלה מביאים איתם לא מעט סוגיות חשבונאיות-פיננסיות.

היבטים פיננסים במרקטפלייס

1. ברוטו/נטו – אחת מהשאלות הבסיסיות במודל זה היא האם נדרש לדווח בברוטו או בנטו אשר בעל השלכות מהותיות על החברה.

מהפן החשבונאי התקנים שמתייחסים לנושא הינם – ASC 606 ו- IFRS 15 העוסקים בהכרה בהכנסה מחוזים עם לקוחות. ב99 הוקם צוות מיוחד (ETTF) של ה-SEC וה-FASB שדנו בקווים המנחים לדיווח ברוטו או נטו. דוגמא בולטת בנושא הינה חברת גרופון אשר לא עמדה בכללים ודיווחה על הכנסותיה בשיטת הברוטו ונדרשה לתקן את כל דוחותיה מספר שנים אחורה. ב2006 המוסד הישראלי לתקינה חשבונאית הוציא הבהרה מספר 8 – דיווח הכנסות, שמתבסס על הפרסום המקצועים של התקנים האמריקאים והבינלאומים. בהבהרה ישנה התייחסות לשאלה האם מדובר בסוכן או ספק עיקרי.

עיקרי הכללים שנקבעו –

  • האם החברה פועלת כשולח (Principal) בעסקה.
  • האם החברה נוטלת בעלות על המוצרים.
  • האם החברה נושאת בסיכונים ובתגמולים הכרוכים בבעלות, כגון: הסיכון להפסד בשל קשיי גבייה, מסירה או החזרות.
  • האם החברה פועלת כסוכנת או מתווכת בעבור תגמולים המבוססים על עמלה או אחוז קבוע.
  • האם לחברה יש יכולת להשפיע על מחיר העסקה והתנאים.
    לרוב אם החברה פועלת כסוכנת או כמתווכת מבלי לשאת בסיכונים ובתגמולים הכרוכים בבעלות על הסחורה/שירות, אזי המכירות ידווחו על בסיס נטו. יודגש, כי קביעת אופן ההצגה של הכנסות איננה חד משמעית, ומחייבת בחינה מעמיקה של החוזים שנחתמו בין המרקטפלייס לבין הספקים והלקוחות.

2. ספקים – במודל עסקי זה ספקים מציעים את מוצריהם או שירותיהם ללקוחות הקצה. כמו שהוזכר לקוחות הקצה משלמים דרך הפלטפורמה והתמורה מועברת לספק בניכוי עמלה. כדי להשלים את התהליך, לאחר מתן השירות או עם מסירת המוצר, יפיק הספק חשבונית על מלוא העסקה ללקוח הקצה. את הכסף הוא יקבל אחת לכמה זמן בהתאם לתנאי המרקטפלייס. בעת העברת התמורה לספק תופק חשבונית מס מהמרקטפלייס לספק בגין העמלה. לבסוף בספרי הספק תיהיה מצד אחד הכנסה על 100% והוצאה בגובה העמלה שנוכתה במקור. כדי לפעול בדרך זו הספקים חייבים להיות עצמאיים (עוסק מורשה/פטור). הבעיה מתחילה כשהספקים הינם אנשים פרטיים ואז צריך לשים לב למספר סוגיות מס. (חשוב להבין כי סוגיות אלה קיימות לרוב כשהמרקטפלייס מצוי בישראל והספקים הינם ישראלים).

הסוגיות –

מע״מ – השירותים או המוצרים שנמכרים ע״י הספקים מהווים עסקה על פי חוק מע״מ אשר יש לדווח בגינה כעוסק מורשה/פטור או דרך עסקת אקראי. במידה והספק הינו אדם פרטי קיימת אופציה נוספת לדיווח העסקה, באמצעות חשבונית עצמית ע״פ תקנה 6 לתקנות מע"מ. הבעיה היא שרק עסקים המנויים בתקנה רשאים לעבוד בצורה זו ולכן לא ניתן להכיל זאת על כלל הספקים ואין מנוס מהתקשרות עם ספקים שהם עצמאים או חברות.

מס הכנסה – הכנסה של ספקים שאינם עצמאים נכנסת להגדרה של עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי או מתן שירות כגון שכר מרצי ואמנים. בשני המקרים יש להוציא אישור ניכוי מס במקור או תיאום מס (במקרה של שכר מרצים) ולהגישו למרקטפלייס. בעת התשלום ינוכה מס במקור וידווח למס הכנסה ע״י המרקטפלייס. אם לא יוצג אישור ניכוי מס/תיאום מס ינוכה מס מקסימלי בגובה 48%.

ביטוח לאומי – יחידים מוגדרים בביטוח לאומי כמבוטחים. מבוטח עצמאי משלם את דמי הביטוח הלאומי בגין הכנסותיו באופן עצמאי ואילו מבוטח שכיר משלם דרך מעסיקו. בנוסף למצבים הקודמים ישנו מצב ביניים אשר ההתחייסות לגביו נמצאת בהוראות סעיף 6 לתוספת הראשונה שבצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים). בצו נקבע כי נותני שירות כגון מרצים, מורים, מדריכים, אמנים אשר הסכם ההתקשרות עמם פחות מרבע שנה או הסכם העבודה הינו לסדרה של פחות מ7 שיעורים/הרצאות אינו עונה להגדרת יחסי עובד מעביד ולכן אין צורך לנכות דמי ביטוח. הבעייתיות מתחילה כאשר הספק מעניק שירותים באופן שוטף או שמא אינו עונה להגדרת נותני השירותים שבסעיף ואז תתכן חשיפה אפשרית למרקטפלייס בגין אי הניכוי דמי הביטוח.

כדי להתמודד עם נושא הספקים ואופן התשלום להם, אחת הדרכים לטפל בזה היא דרך רולינג במע"מ ומס הכנסה המסדיר את הנושא. האופציה הקלה היא כמובן לעבוד רק עם עצמאיים (עסקים)אך במצב זה ישנה בעייה במודל הכלכלי שכן אדם פרטי לא יוכל להרשם כספק אלא אם ירשם כעצמאי ברשויות המס. לרוב חברות אלו פונות לשוק הבינלאומי ושם החשיפה וסוגיות אלו פחות נפוצות.

עוד דרך לעקוף את החשיפות היא לכלול בהסכמי ההתקשרות עם המרקטפלייס התייחסות לכך שהספקים מאשרים כי כל המיסוי על כל היבטיו יחול על הספק והינו צריך לדאוג לכך, ולחברה לא תיהיה אחריות בנושא.

3. P2P – במרקטפלייס פיננסי העוסק בהלוואות בין עמיתים , הסוגיה של על הפרק הינה – דין הכנסות הריבית וניכוי המס במקור. החברות פועלות ע"פ תקנות מס הכנסה (ניכוי מריבית ודיבידנד ומרווחים מסוימים) ומנכות 15% מתשלום הריבית למלווה. בנוסף לכך רשות המסים פרסמה החלטת מיסוי המחדדת את הנושא וקובעת כי הניכוי יעשה לפי התקנות לעיל בהתאם לעמידה במספר תנאים כגון – ריבית קבועה, החברה תשמש כמתווכת, למלווים יפתח חשבון נאמנות וכד'.

מרקטפלייס נוסף אשר לא חסרות בו סוגיות הינו פלטפורמת מסחר במטבעות דיגיטאליים. אין עדיין טיפול רשמי מצד הרשויות אך השוק בוער ובעתיד הדברים יתבהרו.

לסיכומו של עניין, מודל חברות המרקטפלייס טומן בחובו לא מעט היבטיים עסקיים, פיננסים ומשפטיים אשר לא פעם שלובים זה בזה ויוצרים אתגרים מעניינים המשלבים בין מיסוי היחיד, עסקים קטנים ועולם ההייטק. 

אהבתם את המאמר? שתפו עם חברים 🙂

שתפו בפייסבוק
שתפו בלינקדאין
שלחו במייל
שלחו בוואטסאפ

כל הזכויות שמורות ל-FinBiz Academy ©