יישור קו קטן,

לפי חוק מע"מ, עוסק רשאי להרשם כפטור במידה ואינו עונה לתכולת סעיף 13 בתקנות רישום מע"מ ולתכולת תקנה 6א' לתקנות מע"מ. כמו כן, עוסק פטור מוגבל בתקרת הכנסות של 99 אלף ש"ח בשנה. במידה ויעבור, ישונה סיווגו לעוסק מורשה.

לפי סעיף 45 לחוק מע"מ, כל עוסק מחויב בהפקת חשבונית עסקה עבור כל הכנסה – חייבת או פטורה. בנוסף לכך, סעיף 47 לחוק, מגביל עוסק פטור בהפקת חשבונית מס ומקנה זכות זו רק לעוסק מורשה. סעיף 17 להוראות ניהול ספרים מחייבות כל נישום בהפקת קבלה בסמוך למועד התקבול.

מה קורה בפרקטיקה ?

הוראות ניהול ספרים שציינו, קובעות ומנחות אלו ספרים כל עסק אמור לנהל לפי תחומי פעילות הנקראות תוספות. ע"פ סעיף 2א' להוראות, ישנה הקלה לעוסק פטור מלנהל את ספריו לפי התוספות ואילו ההנחיות היחידות הרלוונטית עבורו הן ניהול פנקס קבלות (הכנסות) ותיק תיעוד חוץ (הוצאות). 

ניתן לראות כי מתקיימת פה מעין סתירה או חוסר הקבלה בין חוק מע״מ להוראות ניהול ספרים כאשר ההוראות מציינות רק ניהול פנקס קבלות בצד ההכנסות ואילו חוק מע"מ מציין כי יש לנהל גם חשבוניות עסקה.  בפרקטיקה רוב העוסקים הפטורים מתנהלים, בצד תיעוד הפנים שלהם, ע"פ הוראות ניהול ספרים, קרי, ע"י הפקת קבלות בלבד ללא התייחסות לחשבוניות עסקה. על סמך הקבלה, ידווחו המקדמות למס הכנסה וידווחו העסקאות (הכנסות) השנתיות למע"מ. דיווח זה נקרא גם "הצהרת עוסק פטור" אשר מבוצע אחת לשנה.

התנהלות תקינה או חוסר מהותיות?

הדעות חלוקות וכנראה שגם מצד רשויות המס הנושא לא כזה מהותי כל עוד הדיווחים נעשים בצורה נכונה ואמיתית.

איפה זה כן מהותי?

דוגמא קלאסית לכדאיות השימוש בחשבונית עסקה היא במצב בו עוסק פטור מקבל באופן תדיר צ'קים דחויים ולכן מעצם התקבול, מחויב הוא להוציא קבלה. מאחר וטרם התקבל הכסף בפועל (הצ'ק לא נפרע) לא נוצר מועד חיוב במס. במצב זה, כדי להתנהל בצורה מסודרת, נכון יהיה להפיק חשבונית עסקה בגין כל צ'ק שנפרע ולבצע דיווחים עלפיהן. בפרקטיקה, יש עוסקים שמנהלים תרשומת ידנית במקום שימוש בחשבונית עסקה.

עוסקים פטורים בסביבת מרקטפלייס

במצב שבו כל הצדדים במרקטפלייס הינם עוסקים פטורים (המרקטפלייס והספקים) הבעייתיות שציינו בעניין ההתנהלות של עוסק פטור, באה שוב לידי ביטוי.

באופן כללי, בחברות מרקטפלייס ובייחוד בישראל יש חשיבות רבה לבסיס הדיווח –  נטו או ברוטו. במקרה זה, כשהספקים והמרקטפלייס הינם עוסקים פטורים, יש חשיבות יתרה לדיווח על בסיס נטו מצד המרקטפלייס ולצורך כך יש לעמוד בהוראות החוק.

נחזור רגע לחוק,

הוראות תקנות 5 ו-6 לתקנות מע"מ עוסקות בתשלום עבור הוצאות לצד שלישי ביחד עם כללים על תקבול שהינו ערובה או פקדון. התקנות קובעות כי תקבול מצד לקוח, עבור צד שלישי – הספק, לא ייחשב כחלק ממחיר העסקה אצל מקבל התקבול – המרקטפלייס.

כתוצאה מכך, מחיר העסקה – ההכנסה, עבור המרקטפלייס תיהיה רק העמלה שהיא גובה.

בנוסף לתקנות אלה, ניתן למצוא מקור מידע נוסף בעניין זה, בהחלטת מיסוי 3956/16 אשר מפרטת את דרך הפעולה של חברת מרקטפלייס הפועלת באמצעות אפליקציה.

איך זה יעבוד טכנית,

בעת התשלום ע"י לקוח הקצה תופק קבלה מאת המרקטפלייס ותשמר כחלק ממערכת הנהלת החשבונות. בעת מתן השירות/מכר תופק ללקוח הקצה חשבונית עסקה ע"י הספק . בהתאם לתנאי התשלום, יעביר המרקטפלייס את התשלום לספק ותנוכה עמלת המרקטפלייס. במועד זה, תופק חשבונית עסקה ע״י המרקטפלייס בגין העמלה והספק יפיק קבלה על התקבול שקיבל. בצורה זו הכנסות המרקטפלייס המדווחות למע"מ יהיו רק בגין העמלות שנשארות אצלה. 

נוסיף ונציין כי כל תקבול שנותר בידי המרקטפלייס ולא הועבר לספק יהווה חלק ממחיר העסקה ויש להפיק בגינו חשבונית ולדווח בהתאם. במצב שבו לא ניתן לעמוד בהוראות התקנות, מחיר העסקה אצל המרקטפלייס יהיה במלואו שכן כביכול נעשות כאן 2 עסקאות נפרדות – המרקטפלייס מול הלקוח והספק מול המרקטפלייס. במקרה זה המרקטפלייס, ככל הנראה בשלב מאוד מוקדם, יעבור את תקרת ההכנסות של עוסק פטור ויצטרך לספוג את המע"מ.

שוב שילוב של מודל עסקי חדש יחד עם הוראות חוק שונות, יוצר עניין ואתגר למציאת פתרון להתנהלות נכונה, תקינה וכלכלית!